עזאם נ' נאות עמית יזמות והשקעות בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש" או "התובע") לתיקון כתב תביעתו, כך שבנוסף לעילה השטרית, יכלול כתב התביעה גם עילה חוזית. כן עותר המבקש במסגרת הבקשה, כי יותר לו לצרף לכתב התביעה נתבע נוסף, מר יהושע ברק (להלן: "ברק") מנהל הנתבעת, מכוח ערבות נטענת לאחד השיקים נשוא התובענה, וכן להוסיף לכתב התביעה עילה של הרמת מסך כנגד ברק.

התביעה בתיק זה במקורה הינה תביעה שטרית שתחילתה בבקשה שהגיש המבקש ללשכת ההוצל"פ לביצוע 7 שיקים בסך כולל של 80,100 ₪ שנמשכו ע"י הנתבעת (להלן: "המשיבה או "הנתבעת").

המשיבה הגישה התנגדות ולאחר חקירת מנהלה, ובשל הסכמת ב"כ המבקש ניתנה לה רשות להתגונן והתביעה הועברה לדיון בבית משפט השלום.

בבקשה לתיקון כתב תביעתו טוען המבקש כי ביצע עבודות בניית שלד בניין עבור המשיבה בהתאם להסכם אשר נכרת ביניהם ביום 26.05.2007. עוד נטען, כי השיקים אשר נמסרו למבקש ע"י המשיבה בגין העבודות אותן ביצע לא כובדו ובעקבות זאת הוגשה התביעה דנן.

במסגרת הבקשה עותר המבקש, כאמור, לתיקון כתב התביעה הן על דרך צירוף עילה חוזית המושתתת על עסקת היסוד אשר על פיה הוצאו ההמחאות נשוא הדיון, כאשר ההמחאות הללו מהוות חלק מהראיות להוכחת גובה החיוב החוזי/הכספי הנטען, והן על דרך צירוף נתבע נוסף בתיק דנן, מכוח ערבותו האישית לאחד השיקים שנמסרו לידי המבקש במסגרת ההסכם האמור. עוד נטען, כי ברק ידע, כי אין למשיבה יכולת לפרוע את השיקים שנמסרו למבקש, ועל כן יש מקום להרים את מסך ההתאגדות.

המשיבה בתגובתה ובדיון בפניי התנגדה לבקשה וטענה, כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המפורטת בה, ועל כן יש לדחותה תוך חיוב המבקש בהוצאות. לטענת המשיבה אין להיעתר לבקשת המבקש לתיקון כתב התביעה בשלב זה בפרט כאשר העילה אותה מבקש כעת להוסיף הייתה ידועה לו עוד בטרם הוגשה התובענה בעילה השטרית ועפ"י בחירתו הוא בחר שלא לתבוע בגינה. רק לאחר שהבין המבקש, כי אין לו כל עילה שטרית כנגד המשיבה, כך טענה המשיבה, בחר לתבוע בעילה החדשה והאחרת. בנוסף לכך טענה המשיבה, כי המבקש לא הביא כל נימוק לצורך תיקון כתב התביעה וכן לא הסביר מדוע רק עתה מבוקש התיקון. עוד נטען, כי אין המדובר "בתיקון" אלא בבקשה להגיש תביעה חדשה ושונה לחלוטין, שאין לה ולו דבר עם דיני השטרות, במסווה של "תיקון" כביכול של התובענה הנוכחית.

לאחר הגשת תגובת המשיבה, צירף המבקש תצהיר מטעמו לתמיכה בטענותיו בבקשה. המשיבה עמדה על זכותה לחקור את המבקש. לאחר חקירת המבקש סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקש חזר על עיקר טענותיו כפי שהופיעו בבקשתו וטען, כי התיקון דרוש על מנת לברר את כל הפלוגתאות הקיימות בין הצדדים בהליך אחד וכי ממילא, במסגרת בירור התביעה, לא יהא מנוס גם מבירורה של העילה החוזית, שעה שעילה זו שזורה בעילה השטרית.

מנגד, חזרה המשיבה על התנגדותה לתיקון המבוקש וטענה, כי המבקש אינו אוחז כשורה בשיקים נשוא תיק זה וכי השיקים נמסרו לידיו לאחר שחוללו. לכן, לטענתה, מדובר בתובענה שנעדרת עילת תביעה, שכן אין למבקש כל עילת תביעה שטרית כנגדה, דינה של התביעה להידחות, ועל כן אין להיענות לבקשת התיקון.

דיון והכרעה

הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

ברע"א 2354/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', נקבע כי: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש" (ראו גם: ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק, (לא פורסם, ניתן ביום 11.05.2011).

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון, נוגעים להתנהגות בעלי הדין עובר להגשת בקשת התיקון, ושיהוי ניכר בהגשת בקשת התיקון (ע"א 329/60 פנחס נ' תעשיות אבן חסיד, פ"ד ט 487, 490).

תיקונה של עילת תביעה, דהיינו הוספת עילת תביעה חדשה ו/או החלפת עילת התביעה בעילה אחרת, אינו מותר בדרך כלל. כאשר התיקון נוגע לעילת התביעה, קומץ ביהמ"ש את ידו במתן ההיתר ומחמיר את הקריטריונים לבחינת הבקשה. עצם העובדה שמדובר בהוספת עילה אינה שוללת בהכרח את זכות התיקון. בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מה' עשירית) כותב המחבר (בעמ' 155): "אפילו יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה חדשה", גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת "עילה חדשה", גורם חשוב בשיקולי בית המשפט הוא השיהוי בהגשתה".

המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון" (ע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד), מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית.

לסיכום נקודה זו, אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר תיקון כתב תביעה, גם אם מדובר בתיקון העילה או בהוספת עילה חדשה, והכל בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

מן הכלל אל הפרט

עיינתי בטענות הצדדים והגעתי למסקנה, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

תחילתו של תיק זה הינו בבקשה לביצוע שטר, וכידוע לאחר שההתנגדות מתקבלת, הופכת בקשת הביצוע לכתב תביעה, וההתנגדות לכתב הגנה.

עסקת היסוד במהלכה נמסרו לכאורה השטרות נשוא דיוננו, הינו חוזה שנכרת בין הצדדים לביצוע עבודות שלד בניין.